כל משבצת שנצבעת בירוק היא מכפלה שכבר יושבת בראש.
כל הלוח בטור אחד, לשינון. סיבוב התרגול על אותו לוח מחכה בסוף הדף.
שאלות מכל הלוחות בסדר מעורבב. ניסיון אחד לכל שאלה, בלי רמזים. בסוף מקבלים פירוט לפי לוח, ומאיפה כדאי להמשיך.
רוב הלוח כבר קל. הקושי מתרכז בכמה מכפלות. לכל אחת יש דרך לפרק אותה במקום לזכור אותה בעל פה.
אותה מכפלה בשני הכיוונים. מי שיודע אחת, יודע שתיים.
מכפלה קשה נשברת לשתי מכפלות קלות.
קודם כופלים ב-10, ואז מורידים פעם אחת את המספר.
בכל תוצאה בשורת ה-9 סכום הספרות הוא 9: 6+3=9, 5+4=9. אפשר לבדוק את עצמכם בלי מחשבון.
כופלים ב-10 ולוקחים חצי.
הבהרה: ארבע הדרכים האלה הן תוספת פדגוגית שלנו, לא ציטוט מתוכנית הלימודים. הקשר היחיד המופיע במסמכי משרד החינוך הוא גילוי סימני ההתחלקות דרך חקר סכום הספרות בלוח הכפל, בכיתה ד'.
מסמך ציוני הדרך של משרד החינוך, כיתה ג', פעולות במספרים טבעיים (התוכנית הישנה, זו שבתוקף לכיתות ד-ו בתשפ"ז) קובע: בסוף כיתה ג' יש להגיע לידיעה בעל פה של כל המכפלות בלוח הכפל (עד 10×10)
.
כלומר מכיתה ד' ומעלה זה לא לימוד חדש אלא תחזוקת שטף. לכן הדף לא מלמד מה זה כפל. הוא עושה דבר אחד: מאתר אילו מכפלות עדיין לא אוטומטיות, ומתרגל בעיקר אותן.
קודם לומדים, אחר כך מתרגלים. כל לוח יש לו דף משלו: עשר המכפלות בטור אחד, לשינון, עם ספירה בקפיצות ודרך לפרק את הלוח. סיבוב התרגול על אותו לוח מופיע רק בסוף הדף. תרגול מעורב לפני שלימדו הוא כשל מוכר, ולכן הוא לא ברירת המחדל כאן.
אין השוואה בין ילדים. לכל שם יש מפה משלו, ואין מסך שמציג שניים זה מול זה. השוואה חברתית מתחילה לנשוך בגילים האלה, וטבלת מובילים היא בדיוק המנגנון שצריך לפרק לקראת חטיבה.
אין הורדת נקודות. תשובה שגויה לא מורידה כלום. מוסיפים או לא מוסיפים.
הטיימר כבוי כברירת מחדל. לחץ זמן מקפיא חלק מהילדים. מי שרוצה, מדליק.
הרמז לא נותן את התשובה. הוא מצייר את שני חלקי התרגיל, שורות ועמודות. את המכפלה הילד מוציא בעצמו.
סיבוב אחד הוא כשתי דקות. שלוש השאלות הראשונות נשלפות ממה שכבר יושב, כדי שההתחלה תהיה הצלחה.
הפרס נבחר, לא מוגרל. כל שלוש תשובות נכונות פותחות מסך בחירה, והילד בוחר מתוך כל מה שעוד אין לו: 57 רהיטים לשלושת החדרים, או 49 דמויות לאוסף, ולכל דמות אפשר להחליף שיער, כובע, משקפיים ואביזר. סיום לימוד של לוח שלם נותן שני פרסים. הבחירה היא חלק מהמנגנון ולא קישוט, ומכאן גם שהילד בוחר קודם חדר, ואז גורר את הרהיט לנקודה שהוא בוחר בתוך החדר, בגודל האמיתי שלו. שלושת החדרים מרוהטים מראש, כך שגם בית ריק נראה כמו בית. אין טבלת מובילים ואין השוואת ניקוד בין ילדים, כי אלה בדיוק המנגנונים שמזיקים בגיל הזה.
דף לוח הוא לשינון. הכל גלוי, אין ניקוד, אין לחץ.
סיבוב תרגול הוא לחיזוק. עשר שאלות, אדפטיבי, עם רמזים ועם ניסיון שני. הוא בוחר בעיקר את מה שעוד לא ירוק.
מבחן הוא למדידה. מעורבב על כל הלוחות, ניסיון אחד, בלי רמזים ובלי הקלה אוטומטית. בסוף מגיע פירוט לפי לוח, ומשם כפתור ישר לדף השינון של הלוחות החלשים. המבחן המלא הוא 55 שאלות ולא 100, כי חוק החילוף אומר שכל מכפלה נבדקת פעם אחת ומכסה שתי משבצות.
ההתקדמות נשמרת בדפדפן הזה בלבד, בלי חשבון ובלי הרשמה. מכשיר אחר מתחיל מפה ריקה. ניקוי היסטוריית הגלישה מוחק אותה.
בנוי לכיתות ד-ו · לוח הכפל עד 10×10
שלושה חדרים: סלון, חדר שינה וחדר משחקים, וכל אחד כבר מרוהט קצת. לחיצה על חדר פותחת אותו בגודל מלא, ובתוכו גוררים רהיט למקום שרוצים. אפשר להעביר רהיט מחדר לחדר.
לחיצה על שורה מציירת אותה בנקודות.
מיקוד אוטומטי בוחר בעיקר את המשבצות שעוד לא ירוקות.
כאן כדאי להתמקד. לחיצה פותחת את דף הלוח לשינון: